18שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים. שמות רבה דאם לא כן היאך האמינו בו ושמעו לקולו ואי קשיא אכתי היאך שמעו לקולו אם מפני המסורת שבידו מיעקב ומיוסף הלא כבר היה מסור גם בידו מאחר שהו' מהם והיאך האמינו לו שהשם שלחו שכיוצ' בזה הקשה הרמב"ם ז"ל במורה בפרק ס"ג מהחלק הראשון שזה אשר אמרו ע"ה ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם מה ראיה היא לא ימלט הדבר מהיות ישראל כבר ידעו זה השם או לא שמעוהו כלל ואם היה נודע להם אין ראיה לו בהגידו אותו כי ידיעתו בו כידיעתם ואם היה בלתי נשמע אצלם מה הראיה שזהו שם האל אבל הרמב"ן ז"ל השיב ואמר שכך קבלו מיוסף ששמע מפי אביו הנביא שהראשון שיבא ויאמר להם בלשון זה הוא יהיה הגואל כי גלוי וידוע לפני הב"ה שלא יבא אדם לכזב בהם אבל רבי חמא בר חנינא אמר בן י"ב שנה נתלש משה רבינו מבית אביו למה שאילו גדל בבית אביו ובא ואמר להם הלשון הזה לא היו מאמינים שהיו אומרים אביו מסרה לו לפי שיוסף מסרו ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם אבל עכשיו שנתלש מבית אביו מבן י"ב שנה ובא ואמר להם הלשון הזה האמינו בו וכן מה שכתב רש"י ז"ל מסור היה בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים ולא נזכר זה הלשון רק ביוסף לבדו ולא ביעקב ומהיכן למד לומר כן כבר השיב הרמב"ן על זה אולי ידרוש הרב כי יוסף אמר פעמים פקוד יפקוד האחת ואלהי' פקוד יפקוד אתכם והשנית פקוד יפקוד אלהים אתכם הראשון ליעקב כלומר שכך קבל יוסף מאביו והשני ליוסף אף על פי ששניהם דברי יוסף:19נקרה לשון מקרה וכן ויקר אלהים. אבל בפר' ויקרא כתב אבל נביאי עובדי כוכבים נגלה עליהם בלשון טומאה ויקר אלהים אל בלעם וכן הוא בויקרא רבה אין לשון ויקר אלא לשון טומאה כמה דאת אמר ואיש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה אבל נביאי ישראל בלשון קדושה בלשון שמקלסים אותו מלאכי השרת שנאמר וקרא זה אל זה ואמר קק"ק ושמא י"ל שפי' ויקר לעולם לשון מקרה הוא אלא שלשון מקרה מתפר' פעם על המקרא וההזדמן כמו כי יקרה קן צפור ופעם על השכבת הזרע שהיא לשון טומאה כמו מקרה לילה מפני שגם הוא בדרך עראי ומקרה:20אהיה נקרה מאתו הלום. לא שאהיה נקרה אליו כמו ויקר אלהים אל בלעם שהשם נקרה אליו כי בלעם לא היה נקרה אל השם אלא נקרה מהשם ואמר הלום להודיע שפי' כה הלום כמו לא שמעת עד כה לא ככה כמו כה אמר יי' והוצרך לפרש זה פה ואם אין כאן מקומו מפני שלא יחוייב שיהיה פי' אקרה אהיה נקרה מאתו ויהיה משתנה מפירוש ויקר אלא אם יהיה פיר' כה הלום שאז יהיה הכונה בו על המקרה אשר יקר השם אליו פה ויהיה הוא נקרה מאתו אבל אם יהיה פיר' כה ככה אפשר שיהיה פי' אקרה שגם אני אקרה על אחר ככה כמו שיקרה השם אלי:
